למה
כדאי
לאשה
נשואה
ללכת
עם
כיסוי
ראש?
מה
זה
נותן
לה?
אשה
נשואה
–
מקבלת
תוספת חכמה
מבעלה.
הגבר
הוא
בחינת
ספירת
"
חכמה"
והאשה
היא
כנגד
ספירת
"
בינה".
כל
אחד
מהם
הוא
כוח
רוחני
מסוג
שונה,
וכאשר
הם
מתחברים
בקידושין,
נולד
מהם
כוח
רוחני
חדש
הנקרא
"דעת".
כלומר,
נוצרת
כאן
שלימות
של
שפע
אלוקי
אצל
האשה
הנשואה,
שמגיע
אליה
כדי
לתת
לה
כוחות
לבנות
מביתה
בית
מקדש
פרטי.
המצוות
הן
כלים
לאורות,
והעבירות
הן
כלים
לחושך.
כשאדם
עושה
מצווה
באיבר
כלשהו
של
הגוף,
הוא
משתמש
באור
שקיבל
מלמעלה,
ומחזיר
אותו
למעלה
לשרשו.
לכן
מצווה נקראת
"אור
חוזר".
ומהאור
הזה
יש
לאותו
אדם
התנוצצות
במוחין
העליונים,
בדעת
עליון,
בקדקוד.
זהו
אור
יקר,
שצריך
לשמור
אותו
מפני
יניקת
הקליפות.
אצל
כהן
גדול
במקום
הזה
היה
ה"ציץ"
שעליו
היה
רשום
שם
השם
המפורש.
גבר
–
מניח
תפילין
במקום
הזה,
כי
דרך
שם
הוא
יכול
להעלות
את
כוחות
המוח
שלו.
אשה -
יש
לה
מצד
עצמה
יותר
שפע -
כי
יש
לה
בינה
יתרה.
השפע
נמשך
אליה
באופן
טבעי
מהעולם
העליון.
ידוע
שנשים
הן
יותר
אינטואיטיביות
ורוחניות
מגברים.
לכן,
האשה
אינה
זקוקה
להנחת
תפילין,
כי
יש
לה
כבר
את
מה
שהגבר
משיג
בהנחת
התפילין.
זו
הסיבה
שהאשה
צריכה
לכסות
את
ראשה,
כדי
למנוע
את
יניקת
הקליפות
מהתנוצצות
האורות
של
ה"דעת"
על
ראשה,
כדי
למנוע
הפרעות
של
אנרגיות
שליליות
בבניית
הבניין
החשוב
שהיא
בונה
עם
בעלה.
(הספרדים
נוהגים,
שגם
אשה
לא
נשואה
שמקיימת
מצווה
דאורייתא-
כמו
הדלקת
נרות,
ברכת
המזון
וכו'
– צריכה
לכסות
את
ראשה
כדי
למנוע
יניקת
החיצונים,
כי
היא
מושכת
אור
רב
מעצם
היותה
אשה
בעלת
בינה
יתרה,
אפילו
אם
היא
לא
נשואה.)
אצל
אשה
גרושה,
נותר
רושם
(
רשימו)
של
אור
החכמה
שקיבלה
מבעלה
לפני
שהתגרשה,
וגם
זה
אור
רוחני
חזק.
אפילו
מהאור
הזה
אותן
קליפות
רוצות
לינוק,
וזה
עלול
לגרום
לה
הפרעות
רבות.
לכן,
לפי
ההלכה
גם
אשה
גרושה
צריכה,
וכדאי
לה
לכסות
את
שערה.
הפרדה
בין
רשויות
עצם
הכיסוי
של
הראש
הוא
פעולה
משמעותית
שעוצרת
את
אחיזת
הקליפות,
כי
ברגע
שאדם
עושה
פעולה
שבאה
מתוך
בחירה
שלו
–
יש
לזה
תוקף
רוחני
שמשפיע
על
המציאות
באופן
ממשי.
לדוגמא
:
באמבטיות
שיש
בהן
שירותים,
וגם
כיור,
לפי
ההלכה
מותר
ליטול
ידיים
(כדי
לטהרן
מהפסולת
של
הגוף
שנאחזת
בידיים)
באותו
כיור,
במידה
והאדם
עשה
מחיצה
(
למשל
וילון)
בין
השירותים
לכיור.
לכאורה
-
זה
נראה
חסר
משמעות,
כי
אפשר
לשאול
:
האם
הקליפות
שנאחזות
באדם,
כתוצאה
מהוצאת
הפסולת
מהגוף
-לא
יודעות
שעשיתי
וילון
בין
השירותים
לכיור
?
האם
וילון
פלסטיק
יגרום
להן
לא
להפריע
?...
אבל
התשובה
היא
-
שכל
מעשה
שאדם
עושה
הוא
משמעותי
מבחינה
רוחנית.
אם
אדם
עושה
הפרדת
רשויות
בין
קדושה
לטומאה
–
יש
לזה
משמעות
אובייקטיבית
הלכתית,
והקליפות
לא
יאחזו
בו.
( כמובן
שצורה
משובחת
יותר
ליטול
ידיים
היא
במקום
שבו
אין
שירותים,
והלכה
זו
היא
רק
בדיעבד).
חכמת
אשה
למעשה,
כמו
שהבגדים
הם
לבושים
של
הנפש,
גם
כיסוי
הראש
הוא
לבוש
של
הנפש.
אשה
שהולכת
עם
שיער
ארוך
ומפוזר
זה
מושך
אליה
מבטים
ואנרגיות
חיצוניות
מעבר
לזוגיות
שלה
עם
בעלה.
גם
מחשבות
שגבר
זר
חושב
על
אשה
עלולות
להיכנס
למערכת
הרגשית
והאנרגטית
שלה,
ולהפריע
לה
בזוגיות
שלה,
ובעוד
תחומים
כמו
ריכוז
ובהירות.
וכך
גם
קורה
אצל
הגבר.
הצניעות
שומרת
על
הפרטיות,
ועל
הנקיות
הרוחנית
של
האשה
והגבר.
צניעות
היא
לא
הזנחה
או
כיעור.
אשה
יכולה
להיות
צנועה
ויפה
מאוד.
חכמי
ישראל
בכל
הדורות
הרבו
להדגיש
את
חשיבות
היופי,
אבל
הזהירו
שלא
להפוך
אותו
לפולחן
כפי
שעשו
היוונים,
וממשיכי
דרכם
בתרבות
המערב.
חז"ל
לימדו-
שאשה
נאה,
דירה
נאה,
וכלים
נאים-
מרחיבים
את
דעתו
של
האדם. היופי
משמש
כלי
להרחבת
הדעת,
לחוש
את
גדולת
מי
שברא
אותו,
אבל
אוי
לו
למי
שיקריב
את
הדעת
על
מזבח
היופי,
וישקיע
את
האנרגיה
הרוחנית
שלו
הטיפוח
דברים
חיצוניים
בלבד.
האשה
היא
עדינה
ורגישה
יותר
מהגבר,
ואם
יכנסו
למערכת
הקידושין
שלה
ושל
בעלה
אנרגיות
זרות
מבחוץ,
זה
עלול
לפזר
את
כוחותיה,
ולהחליש
אותה.
גם
הפירות
שנולדים
וצומחים
מקשר
כזה,
שאנרגיות
זרות
מעורבות
בו,
עלולים
להיות
פירות
של
עורלה
גם
בגשמיות
וגם
ברוחניות.
הרבה
בלבול
במחשבה
וברגשות
שמוביל
לחורבן
ביחסים
זוגיים
היה
יכול
להימנע,
אם
אשה
הייתה
מבינה
שהצניעות
בעצם
נועדה
בראש
ובראשונה
כדי
להגן
עליה
ועל
בעלה.
אבל
כמובן
שכוחות
היצר
הרע
ממהרים
לצייר
לנו
תמונה
הפוכה. הוא
נותן
לך
לדמיין
לעצמך
שהצניעות
נועדה
כדי
להסתיר
אותך
מעיני
העולם,
באופן
כזה
שתהיי
זנוחה
ובודדה
באיזה
מקום
סגור
ומסוגר,
ותרגישי
מנוצלת
ומקופחת…
חס
ושלום,
זה
הפוך
לגמרי
מהאמת.
התורה
רואה
באשה
בת
מלך
–
שהנשמה
שלה
יקרה
מכל
-
היא
עטרת
ראשו
של
בעלה
והיא
עיקר
הבית.
היא
האמא
שתגדל
ותחנך
את
עם
ישראל
לדורות
הבאים.
אם
האמא
יהודיה
–
גם
הילד
יהודי….
דווקא
משום
כך
התורה
רוצה
להגן
על
האשה
ולשמור
אותה
מנזקים
ופגעים
שעלולים
להזיק
לה.
כולנו
יודעים
עד
כמה
המערכת
של
האשה,
ובעקבותיה
כל
הבית
כולו
נחלשת
ומתפזרת
כאשר
תשומת
הלב
שלה
מרוכזת
מחוץ
לבית.
הכל
עלול
להיהרס
במחי
יד,
חלילה.
על
זה
אמר
שלמה
המלך
: "
חכמת
אשה
בנתה
ביתה,
ואיוולת
בידיה
תהרסנה.."
כלומר-
אם
האשה
היא
חכמה,
היא
יודעת
שבניין
הבית
שלה
הוא
בידיה.
היא
יודעת
שהצניעות
זה
כוח.
זהו
כוח
פנימי
עצום
שיעזור
לה
להרים
את
הנשמה
שלה
ושל
בעלה,
ולהצמיח
מהבית
והמשפחה
שלה
בניין
לדורות.
בניין
של
עוצמה
רוחנית,
של
דורות
ישרים
של
ילדים
שיקבלו
במתנה
תעצומות
נפש,
חכמה,
כלים
להיבנות
מהם
–
ולא
נפתולי
רגש
מדומיינים
שאין
להם
אחיזה
במציאות,
ומתפוגגים
כמו
בועות
סבון
לאחר
כמה
ימים.
אשה
חכמה
בונה
את
ביתה,
כי
היא
יודעת
שגם
אם
בעלה
עדיין
אינו
מושלם
–
הכוח
לגדל
אותו
הוא
בידיה.
אם
היא
תשמור
על
הכוח
הזה
שלה,
ולא
תפזר
אותו
החוצה
–
תהיה
לה
יכולת
של
ריכוז
ולא
של
פיזור.
יכולת
של
ריכוז
היא
כמו
קרן
לייזר,
שיכולה
לחולל
פלאות.
ולהיפך,
פיזור
ובידור
–
הם
כוחות
של
הרס
והתפוררות.
הרבה
מאוד
אנרגיה
אנחנו
מפזרים
החוצה
מהבית
שלנו,
ואחר
כך
מתפלאים
למה
הבית
חלש
ורעוע.
בתקופתנו,
אחד
הכלים
החזקים
של
היצר
הרע
וכוחות
הטומאה
כדי
לנצח
במלחמה
הוא
חוסר
צניעות.
זה
הכוח
ההרסני
שמרוקן
לנו
את
המצברים
הרגשיים
והאנרגטיים
כדי
שלא
יישאר
לנו
כוח
להשקיע
בבית
פנימה.
מה
זו
צניעות ?
אם
אשה
מתעסקת
בלמצוא
חן
בעיני
העולם
שבחוץ,
ומקדישה
זמן
רב
בשאלה
איך
הבגדים
שלה,
האיפור
שלה
והצורה
שלה
ייראו
בחוץ-
לא
נשאר
לה
כוח להצמיח
את
הבית
מבפנים.
צניעות
היא
עניין
של
ריכוז
בפנימיות,
והיפך
הצניעות
מתרכז
בחיצוניות.
ככל
שאשה
היא
פנימית
יותר-
יש
לה
יותר
כוח
ועוצמה.
מה
שאשה
יכולה
להפיק
ולהצמיח
מבעלה
ומילדיה
–
אף
אחד
אחר
לא
יכול.
אבל
זה
כמובן,
תלוי
בריכוז הכוחות
שלה.
דבר
ידוע
הוא
שאם
רוצים
להצליח
בפעולה
מסוימת
ברוחניות
או
בגשמיות
צריך
עוצמה
מרוכזת.
לזה
בדיוק
התכוונה
התורה
כשאמרה-
"כל
כבודה
בת
מלך
פנימה".
כאשר
האשה
מתעלה,
ומתחזקת
בפנימיות
שלה
–
כל
הבית
מחזק
ועולה
במדרגה
אחריה.
וכמובן
גם
להיפך.
נסו
להתבונן
בנשים
חיצוניות,
קולניות
שצוחקות
ומדברות
בטונים
גבוהים
מאוד
בחברה,
בוחרות
בצבעים
עזים
לבגדים
שלהן,
וחייבות
שכולן
יראו
אותן.
תסתכלו
עליהן
בגיל
המבוגר,
ותנסו
לבדוק
מה
הן
בנו
בחיים
שלהן.
איך
נראים
הילדים,
ואיך
נראה
הבעל
?
בדרך
כלל
הוא
נראה
תשוש
מרוב
ניסיונות
להשביע
את
רצונותיה
של
אשתו
להשיג
דברים
חיצוניים
כדי
להרשים
את
כל
העולם.
קשה
להאמין
שהוא
יצליח
להגיע
להישגים
רוחניים
מרשימים.
לעומת
זאת,
תתבוננו
בנשים
השקטות,
שריכזו
את
כל
הכוחות
שלהן
בבית.
אולי
הן
לא
תמיד
נראות
נוצצות
וזוהרות
–
אבל
אם
נתבונן
במה
שהן
בנו
לאורך
שנים,
נוכח
לדעת
שאפילו
אם
נקודת
המוצא
שלהן
לא
הייתה
גבוהה
במיוחד
מבחינת
ההישגים
הרוחניים
של
הבית,
ההשקעה
הפנימית
שלהן
הניבה
פירות
לטווח
הרחוק,
הרחוק
מאוד.
לטווח
של
דורות,
לטווח
של
בניה
אמיתית
בעם
ישראל.